בעידן שבו אנו חיים, במיוחד במציאות הישראלית של השנים האחרונות המלווה באי-ודאות ביטחונית ומתח מתמיד, חרדה ולחץ נפשי הפכו למרכיב שכיח בחיי רבים. בעוד שההשפעות הנפשיות והגופניות של סטרס מוכרות, פחות מדובר על הקשר המפתיע והמורכב שבין לחץ נפשי לבריאות השמיעה. האם ייתכן שהחרדה שאתם חווים משפיעה גם על האופן שבו אתם שומעים?
במרכז בריאות רובינשטיין אנו רואים יותר ויותר מקרים המצביעים על קשר זה, ומבקשים להאיר זרקור על נושא חשוב זה.
החרדה וגופנו: קשרים נסתרים
כשאנו חווים חרדה או סטרס, הגוף נכנס למצב "הילחם או ברח" (Fight or Flight). מערכת העצבים הסימפתטית מופעלת, מופרשים הורמוני סטרס כמו קורטיזול ואדרנלין, קצב הלב עולה, כלי הדם מתכווצים ועוד. שינויים פיזיולוגיים אלו, שנועדו להגן עלינו במצבי סכנה מיידית, עלולים להפוך לבעייתיים כשהם נמשכים לאורך זמן.
הקשר בין לחץ נפשי, ירידת שמיעה וטינטון:
- השפעה על זרימת הדם: כלי הדם המזינים את האוזן הפנימית (השבלול) הם עדינים ורגישים במיוחד. לחץ כרוני עלול לגרום לכיווץ כלי דם אלה, ובכך להפחית את אספקת החמצן והחומרים המזינים לתאי השמע העדינים. מחסור מתמשך זה עלול לפגוע בתפקודם ואף להוביל לירידת שמיעה.
- החמרת טינטון קיים או הופעתו: טינטון (צפצופים, זמזום או רעש אחר באוזניים) הוא תופעה שיכולה להיות מושפעת באופן ניכר ממתח. אנשים רבים מדווחים כי הטינטון שלהם מחמיר בתקופות של לחץ, חרדה או חוסר שינה. מחקרים מצביעים על כך שקשר זה נובע ממנגנונים נוירוכימיים במוח המעורבים גם בתפיסת הצליל וגם בתגובת הסטרס. במקרים מסוימים, טינטון יכול להופיע לראשונה דווקא בתקופה של לחץ נפשי עז, ללא גורם פיזיולוגי ברור אחר.
- רגישות יתר לרעש (היפראקוזיס): במצבי חרדה, מערכת העצבים נמצאת בדריכות יתר. מצב זה יכול להתבטא גם ברגישות מוגברת לרעשים יומיומיים, שנשמעים פתאום חזקים או בלתי נסבלים.
- השפעה עקיפה על תפיסת השמיעה: גם אם אין נזק פיזיולוגי ישיר לאוזן, חרדה יכולה להשפיע על יכולת המוח לעבד מידע שמיעתי. קשיי קשב וריכוז, עייפות נפשית ודריכות יתר עלולים לגרום לכך שאנשים יתקשו להבין דיבור בסביבת רעש, או יפרשו צלילים בצורה שונה, גם אם שמיעתם הבסיסית תקינה.
המלצות: מה ניתן לעשות?
אם אתם חווים חרדה, מתח, ובו בזמן מבחינים בשינויים בשמיעה או בהופעת טינטון, חשוב לפעול:
- פנו לאבחון מקצועי: התחילו בבדיקת שמיעה מקיפה אצל אודיולוג ורופא אא"ג כדי לשלול גורמים פיזיולוגיים אחרים.
- טפלו בחרדה: אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית לטיפול בחרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול תרופתי, מיינדפולנס וטכניקות הרפיה יכולים להפחית משמעותית את רמות הסטרס ולשפר את איכות החיים באופן כללי.
- טכניקות הרפיה וניהול סטרס: שלבו בשגרת יומכם פעילויות להפחתת מתח: יוגה, מדיטציה, נשימות עמוקות, פעילות גופנית סדירה.
- שינה איכותית: ודאו שאתם מקבלים מספיק שעות שינה איכותיות, שכן חוסר שינה מחמיר חרדה ועלול להגביר את הטינטון.
- תמיכה תזונתית: תזונה מאוזנת ותוספי מזון מסוימים (בייעוץ עם איש מקצוע) יכולים לתמוך במערכת העצבים.
במרכז בריאות רובינשטיין, אנו מאמינים בגישה הוליסטית לבריאות. אם אתם חושדים בקשר בין החרדה שלכם לבריאות השמיעה, אנו כאן כדי לאבחן, לטפל ולספק לכם את הכלים להתמודדות הטובה ביותר. אל תחכו, דאגו לעצמכם – לשמיעה ולרווחה הנפשית שלכם.